תרגילים לעומת תנועת החיים – פלדנקרייז או מי באמת צריך לעשות תרגילים?

תרגילים לעומת תנועת החיים – פלדנקרייז
או
מי באמת צריך לעשות תרגילים?

תִּרְגּוּל – אימון, עריכת תרגילים לשם לימוד והתמחות בדבר-מה;
תִּרְגֵּל – קשר [מאכדית: תִּרְקֻלֻת – קשירה], אמן, הדריך בביצוע תרגילים
תַּרְגִּיל – אמון, פעולה או מלאכה שאדם עושה כדי לתרגל ולהתאמן בעניין מסוים.

(המילון החדש, א. אבן שושן)

תמצית תנועת החיים היא שיטת פלדנקרייז. כל מהלך, כל תנועה – כבר נמצאים אצלנו במערכת.
כבר במהלך ההריון אנו עוקבים אחר תנועתיות העובר. משנולד התינוק אנו מבחינים שהוא חוזר פעמים רבות מאוד על תנועות סתמיות כביכול, שכל אחת מהן מובילה אותו בשלב מסוים לבצע פונקציה התנהגותית מסוימת: סיבוב הראש מצד לצד, הרמת הראש, מעבר לשכיבה על הצד, מעבר מצד לצד, התהפכות מגב אל בטן, התהפכות מבטן אל גב, הבאת ידיים אל הפה, הושטת ידיים לעבר אחר, דחיפת הידיים אל משטח שמייצרת הזדקפות, דחיפת כף רגל / אצבעות למשטח שמייצרת התקדמות, התארגנות לזחילה, העברת האגן לאחור או לצד ומעבר לישיבה,  התחלת זחילה, מזחילה להושיט יד ולהתחיל להיעמד, למצוא שיווי משקל על מנת להתחיל לצעוד, לעבור מישיבה לעמידה ולהיפך, וכן הלאה…
יש לנו את כל המרכיבים. התאמנו עליהם פעמים רבות מאוד בינקות והם שגורים אצלנו.
הם שלנו – בתוכנו, בתוך הדי-אן-איי שלנו, בתבונת המוח שלנו, בהרגלי חיינו ההתחלתיים.

בספרו "שכלול היכולת", הגיע פלדנקרייז למסקנה כי בזמן שאנו ערים, פועלים בו בזמן כל החלקים המרכיבים את דמות עצמנו ומשפיעים זה על זה. לכן, הוא בוחר במרכיב התנועה כבסיס לפעולות לתיקון עצמי ומונה 9 סיבות מפורטות לכך:

1. מערכת העצבים בעיקרה עוסקת בתנועה.
2. קל יתר להבחין באיכות התנועה
3. ניסיוננו בתנועה גדול יותר
4. יכולת התנועה חשובה לעיצוב ערך עצמי
5. כל פעילות שרירית היא תנועה
6. התנועה משקפת את הנעשה במערכת העצבים
7. התנועה היא יסוד התודעה
8. הנשימה כתודעה
9. בהעלם תנועה נשמט הבסיס למחשבה ולתחושה

אם כך, מדוע אנשים מתקשים כל כך בתנועת היום-יום שלהם?
מדוע קשה לקום מהמיטה בבוקר? מדוע הצעדים הראשונים נוקשים ומאיימים?
מדוע לא נוח לשבת על כסא ומחפשים פתרונות נוחים יותר (המספקים פרנסה מכובדת לפירמות מסחריות שונות).
מדוע לא נוח לנהוג שעות רבות?
מדוע אנשים מחפשים "תרגילים לביצוע"?