כל אחד מאיתנו הוא אחד, יחיד ומיוחד.
כל אחד מאיתנו הוא חד פעמי והגיע לעולם עם יכולות, כישורים ותכונות.
כהורים, חשוב שנעודד את ילדינו לפתח את הכישורים ואת התכונות המיוחדות שלהם. חשוב שנוכל להיות מסוגלים לגלות בהם סקרנות ועניין, לוותר על ציפיות לא אפשריות מהם (למשל, שיגשימו את משאלות ילדותנו), ובעיקר שנוכל לאהוב אותם רבות, לתמוך בהם ככל הניתן ולהקשיב להם קשב רב.
יחד עם זאת, לא תמיד מתאפשר לכל ילד לגלות ולהשיג את מרב האפשרויות הגלומות בתנועה מאורגנת, ביכולת ארגון, באפשרות למצוא את השקט הפנימי שלו ועוד.
חלק מהילדים הללו יאובחנו בשלב מסוים כזקוקים לעזרה או סיוע ויש ילדים שלא יאובחנו.
לעיתים תגיד הגננת כי הילד לא מחזיק עפרון טוב, לעיתים ההורים ישימו לב שיש דברים שלא נוחים לילד בהתארגנות הגופנית שלו.
לאמהות יש חוש "שביעי". כשאימא מספרת לי על הילד שלה ואומרת "אני מרגישה ש…" אני נוטה להקשיב לה ולקבל את הדברים שלה. ומשם, מהנקודה הזו לעזור לה.
טיפול פלדנקרייז אישי לילדים
בשיעור הפלדנקרייז האישי, תוך כדי משחק, אני מעניקה לכל ילד הנחייה ומגע שיתמכו ויקלו על המקומות הפחות מאורגנים אצלו. נבדוק את הכפיפה והזקיפה, את האופן שבו הוא מארגן את שיווי המשקל שלו להליכה ועוד.
לאילו בעיות מתאים טיפול פלדנקרייז אישי לילדים?
- החזקת עיפרון
- קשיים בריכוז
- קשיי ישיבה
- תנועתיות יתר ("לא יכול לשבת על הטוסיק")
טיפול פלדנקרייז אישי לבני נוער
המחשב האישי – המצאת הדור. מכניס את העולם אל כותלי ביתנו ומביא אותנו אל מחוזות רחוקים שמעולם לא ידענו שקיימים.
יחד עם זאת, נוצרת בעייה: צעירים "מחוברים" למחשב ופחות נמצאים בתנועה, כמו שגדלנו אנחנו, ההורים, במשחקי רחוב, בתנועה מתמדת. בדומה לכך – הטלווזיה – שהופכת רבים מבני הנוער ל'בטטות כורסה'.
ילדים רבים שלא הצליחו למצוא את הדרך להתנהל עם גופם בנוחות וביעילות מוצאים את עצמם אט אט מדירים רגליהם מפעילות גופנית, למעט מה שחייבים.
וכך, מתוך דימוי עצמי נמוך ("אני לא יכול…"), ממעטים לפעול ולאיטם הופכים לילדים שיושבים זמן רב מול מחשב או טלוויזיה.
שיעור פלדנקרייז אישי לנער או נערה יכול לתרום רבות לדימוי העצמי האישי ולקדם תנועה קלה ומאורגנת.
בשיעורים האישיים יקבלו בני הנוער התייחסות אישית לנושא התנועה, יוכלו לחוות הצלחות ולכן גם ביטחונם העצמי יגבר.
מה ההבדל בין טיפול פלדנקרייז אישי לילדים לשיטות טיפול אחרות?
בשיעורים בשיטת פלדנקרייז עובדים "עם מה שיש".
לא נתחיל שיעור עם ילד במקום שבו קשה לו. על מנת לחוות הצלחה אנו צריכים למצוא "מה עובד" ומשם להתחיל. ילד שלא יוכל לחוות תחושת הצלחה וערך עצמי – לא יוכל להגיע רחוק.
כך למשל, תרגילי 'מריצה' אינם מתאימים למפגש הראשון של ילד שאובחן כבעל חולשה בחגורת הכתפיים.