שלד, יציבה, עמידה וישיבה

שלד, יציבה, עמידה וישיבה

שלד
שלד הוא אוסף של עצמות. השלד מאפשר את גדילת הגוף בעזרת התארכות העצמות והחלפת הסחוס בעצם. התהליך בו הופך הסחוס לעצם נקרא "התגרמות" או גם "הסתיידות" (מלשון סידן). לרוב, תהליך הגדילה מסתיים כשכל הסחוס הפנוי הופך לעצם, מעט אחרי הבגרות המינית של הפרט. השלד נועד לתמוך באיברים הפנימיים ולהגן עליהם.

עצמות השלד מחוברות זו לזו במפרקים בעזרת רצועות, סחוס ורקמת חיבור. לעתים, המפרק כולל יותר משתי עצמות. חלק מהמפרקים נועדו לאפשר תנועה קלה של העצמות כגון מפרק הכתף שמאפשר תנועה בשלושה כיוונים (ימין – שמאל, למעלה – למטה וסיבוב) וחלקן נועדו לאפשר תנועה מוגבלת יותר כמו המפרק המרוחק של האגודל שמאפשר רק תנועה אחת – כיפוף האגודל למטה ולמעלה. סוג שלישי של מפרקים לא מאפשרים תנועה כלל – כמו בגולגולת.
מספר העצמות אצל אדם בוגר – כ- 206. אצל תינוק כ- 300 בקירוב.

עמוד השידרה
עמוד השדרה, המחבר בין הגולגולת לאג,ן מורכב מ 24 חוליות המאורגנות זו מעל זו באופן הנדסי. הן בעלות גודל משתנה ומופרדות זו מזו באמצעות סחוס (דיסקים) שתפקידם להפריד מגע בין חולייה לחולייה וכמובן גם לאפשר את התנועתיות של השלד.
אנחנו מכנים כל קבוצת חוליות לאורך בעמוד השדרה בשם שונה.
החוליות הצוואריות, שבע (7) במספר המסומנות באות C,
החוליות באזור הגב, מונות שתים עשרה (12) ואליהן מחוברות 12 זוגות הצלעות, מסומן באות D או T,
החוליות באזור המותנית, חמש (5) מוכרות באות L
העצה = S
וה"זנב"

יציבה
יציבה היא מנח איברי הגוף של אדם, שחלקו או כולו מוחזק בדרך כלשהי, הנשאר קבוע יחסית במבנהו הבסיסי בתנוחות שונות. יציבה מתייחסת לסידור הלא מודע והיציב מבנית של שלד הגוף, הנרכש לאורך תקופה ארוכה של תנועות גוף ותבניות תנועה.

עמידה
פלדנקרייז טוען שעמידה היא הליכה בקצב כל כך איטי עד שבלתי ניתן להבחין שהאדם שלפניך הולך. עמידה היא תנוחה ממנה ניתן לפנות ל-6 כיוונים על פי צורך או רצון: קדימה או אחורה, ימינה או שמאלה, מטה או מעלה. במידה והעמידה מאורגנת באופן כזה, שהשרירים הזוקפים והכופפים נמצאים ביחס מיטבי אילו מול אילו ושמרכז הכובד נמצא ב"אנך שלו" כל כיוון תנועה שנבחר יהיה נוח וקל ובר השגה בתנועה אחת.

ישיבה
ישיבה היא מצב הביניים שבין עמידה לשכיבה. ישיבה טובה על פי פלדנקרייז היא כזו שמאפשרת לנו לפנות ל-6 כיוונים על פי צורך או רצון: קדימה או אחורה, ימינה או שמאלה, מטה או מעלה.כל אילו מתאפשרים במידה והישיבה מאורגנת באופן כזה, שהגוף מונח על עצמות המושב, זוית הפתיחה של הירכיים והאגן – בין 90 ל- 110 מעלות, העקבים מונחים מתחת לברכיים והזוית שמאחורי הברך היא 90 מעלות.

המעבר מישיבה לעמידה
על מנת לקום לעמידה (מישיבה טובה) – כל שנדרש הוא לקרב רגל אחת אל מתחת לישבן, להטות מעט את הגוף, להדוף עם הרגל האחורית את הרצפה ולהעמד.