טיפול בכאבי גב תחתון אצל אימא לפעוט
נ. היא מטופלת חדשה אצלי ואני אוהבת אותה מאוד.
בשונה ממרבית מטופלי, היא צעירה, בשנות ה-30 לחייה, אם לפעוט שחיה בזוגיות מוצלחת. היא חייכנית, בעלת חוש הומור, חדורה באמונה רבה ואופטימיות. אנחנו עובדות יחד כבר חודשיים בקירוב.
לנ . יש שיתוק מוחין (CP) שמשפיע באופן קל על האיברים בצד אחד של גופה.
היא גדלה במושב כילדה רגילה בקבוצת הילדים ועשתה הכול כמו כולם. יחד עם זאת, בשל מצבה היא טופלה בטכניקות שונות: שחיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד.
נ. הגיעה לקליניקה שלי בעקבות תלונה על כאבים בכתף וכאבי גב תחתון שמקרינים לרגל (הפגועה) כתוצאה ממעידה על הליכון בחדר כושר. פרט לכאבים, המעידה לתחושתה הגבירה את הצליעה שלה.
לאחר שיחת ההכרות שקיימנו בפגישה הראשונה ביקשתי ממנה לשכב על צד שיהיה לה נוח. בשיעור עסקנו בתנוחת השכיבה וכיצד היא מתורגמת לישיבה. נ. עדכנה אותי בסיום המפגש שהיא חשה שעומדת טוב יותר ומרגישה בהבדל בטונוס השרירי בין תחילת השיעור לסיומו.
בשיעור אחר בדקנו את הקשר התנועתי לרפלקס אל האיברים בצד הפגוע.
בפעם אחרת בדקנו את תנוחת הישיבה ומיקום הרגליים ביחס לכתפיים – "בדיקה" שהביאה לירידה בעצמת הכאב.
בשיעור אחר עסקנו בזחילה ושוחחנו על תנועתיות האגן.
כשהתחיל השיעור הרביעי דווחה לי נ. כי הכאבים בגב פחתו והיא מתעוררת רק פעם אחת בלילה.
בשיעורים הבאים עסקנו בישיבה וברוטציה וההקשרים להליכה. שיעורים אילו הביאו לתגובה של: "אני הולכת טוב", "צעדתי עד לקצה הבניין כמו לפני הפגיעה".
בשיעורים אחרים עסקנו במעבר מישיבה לשכיבה דרך הצד "הלא הרגלי" = הצד הפגוע. החוויה שלה הייתה אדירה. מעבר לשכיבה דווקא דרך הצד הפגוע הביאה לתחושה של גמישות גדולה שלא חוותה קודם.
בכל שיעור אנחנו עוסקות בשאלות תנועתיות שונות, בהקשרים שונים ורחבים יותר של אברים קרובים ואברים חוקים ובכל שיעור נולדת "תובנה חדשה".
לאחרונה דיווחה לי נ. שהיא "הולכת טוב בקצב רגיל כמו קודם", שבסה"כ בכ-90% היא חזרה לעצמה ומבחינה בזה בהליכה, בשינוי בצליעה, הקלה גדולה על הכאבים, נהנית משנת לילה מלאה ועוד.
וכך אני מלווה את התהליך שלה ונהנית לא פחות ממנה מהישגיה, המאפשרים לה לנהל חיים רגילים ללא כאבים.